את הזכרונות האיש מסדר על מדפים צרים לאורך הקיר השמאלי, בקבוצות. בתחילה, כשרק פתח את החנות היה מצמיד זכרונות סגולים לזכרונות סגולים ואדומים לאדומים וכך הלאה. אבל משעברו הימים והוא הפך בטוח יותר בעצמו וגם בעל זמן, החל מחבר אותם לפי הבנתו, רוקח, קושר זכרונות חמים בקשים, פשוטים עם כואבים, זכרונות ילדות, זכרונות לידה ומוות. ואת התקוות, את התקוות הוא שומר לעצמו.
התקוות הן מטבעות בידיו והוא משלם בהן את תמורתם של החלומות שהוא קונה.